בוקר מקסים,
כמובטח מאתמול, הבוקר אנחנו בענייני בננות.
לפני מספר ימים נפגשתי עם מגדל הבננות הפרטי שלנו - עידו פרידמן ממושב בית חנניה. משפחת פרידמן הם ממגדלי הבננות הפרטיים הגדולים ביותר בארץ ובפעם הבאה שאתם על כביש 4 צפונה תסתכלו לצדדים אחרי שעברתם את מושב בית חנניה ותדעו שנוף העלים שאתם רואים שייך להם. עידו עשה לי סיור מרתק במטעים ובהיותו איש שיווק בנשמתו, לשמוע אותו מסביר זה פשוט כיף ונוסף לכל הוא גם חמוד וגם חתיך (שופו על התמונה היום בפייסבוק) כך שהחוויה הייתה מלאה.
כשחיינו בתאילנד, היינו נוסעים מדי פעם לאיזה אי מרוחק לחופשה ברכב הפרטי שלנו, נסיעות ארוכות (כי התקמצנו על טיסות פנים ל 6 נפשות וכי לראות ארץ חדשה בנסיעה ברכב זה מרתק - מחקו את המיותר), ואנחנו נוסעים בכבישים קילומטרים ומפנטזים על איזה מקדונלדס ושירותים (ואני מתפללת שוב, ללא הועיל, שזה לא יהיה בול קליעה) ופתאום מבצבצים בצידי הדרך השוממת דוכנים בהם מוכרים משהו וכשמתקרבים אנחנו מגלים שכולם, אבל כולם, לאורך מאות מטרים מוכרים בדיוק את אותו הדבר. בד"כ בננות....
הבננה היא פרי שישי לו עשרות ואולי מאות זנים. רק בשוק הקטן ליד השכונה בה התגוררנו, היו כל כך הרבה סוגים של בננות - גדולות וקטנות, ישרות ומעוגלות, צהובות ושחורות עם ובלי גרעינים, לאכילה ולמנחה. פה בארץ ניסו לגדל מספר זנים אבל זה שתפס בסוף הוא הזן הגדול היחסית מעודן בטעמו. בתאילנד כל מה שצריך לעשות זה לחשוב על בננה והיא גודלת. בקלות. לאורך כל השנה ואילו פה משקיעים המון מאמץ וחשיבה בגידולה. בנו לה בתי רשת מיוחדים שיעניקו לה אווירה טרופית ושיאזנו את הטמפרטורות בין היום ללילה, קושרים אותה לחוטים גבוהים כי הנטייה הטבעית של השיח הוא ליפול ארצה והדבר הכי חשוב בגידול שלה כפי שלמדתי מעידו, היא אמנות הדילול. ממרכז השיח שלה צומחים ענפים חדשים כל הזמן ומגדל טוב צריך לאתר את זה בעל פוטנציאל הפרי הטוב ביותר ולטפח אותו על חשבון אלו שהוא מחסל בדרך.
בתאילנד אוהבים לאכול בננות טריות, צלויות על הגריל או בתוך פנקייק מקומי. השימוש בעלי הבננה הוא לא פחות נרחב מהשימוש בפרי והדברים היותר טעימים שטעמתי שם ברחובות ובשווקים, ניצלו בגריל בתוך עלי בננה או אודו בתוכם. הם אורזים בה דגים ואורז דביק ומתוק ובתוכו תמיד הפתעה לא מזוהה וזה טעים, טעים.
עידו טוען שבננה היא הפרי הכי אורגני שיש ויש לה את העטיפה הכי טובה בעולם - היא עבה ועמידה ולכן לא צריך לרססה במהלך הגידול. חיצוניותה מעידה על תוכנה וכך אין צורך לקטוף או לטעום אותה כדי לדעת מתי היא מוכנה לקטיף ויש לה צ'ופצ'יק בקצה שמאפר לפתוח אותה בקלות ממש כמו פחית משקה. הבפנוכו שלה הוא כמובן שיא הבריאות והאנרגיה ואם גם אתם כמוני, לא סובלים בננות אתם יכולים לקבל את האנרגיה היומית שלכם מחטיף ה NUGO האמריקאי (ושהיבואן שלו הוא כמובן זכרוני אז זה כמעט מוצר מקומי) שהוספנו לטופס השבוע...
תנצלו טוב את האנרגיות שלכם היום,