Thursday, June 27, 2013

משלוח מטלי 27/6

בוקר מצוין,

זהו. יום חמישי היום' היום המבשר את שישי המבשר את שבת. היום כרגיל הזמנות עד 13 ומשלוחים בשעות אחה"צ/ערב/לילה/חצות גג, ומחר עם המייל הזה, הזמנות עד 11:00 ומשלוחים, בע"ה, עד 17 וסיימנו.

חמישי ושישי הם ימי השיא המקומי שלנו בהם, למגוון הפירות והירקות המקומיים שלנו (בנימינה, זכרון, גבעת עדה, עמיקם, בית חנניה, עין כרמל, מאור) מצטרפים גם החומוס הטרי מפרדס חנה, פיתות טריות מג'סר וכמובן כל הדברים הטובים שעושים לנו בקהילה הגרמנית מבנימינה וזכרון.

למרות שיש לי עוד המון מה לספר לכם על החיים בנכר בכלל ועל תאילנד בפרט, נראה לי שזה הזמן להכריז על סיום החגיגות... אולי  פה ושם עוד יתפלק לי איזה זיכרון או מתכון אבל עם חפירות ברמות שהלכו פה בשבועיים האחרונים, סיימתי. לכבוד סיום החגיגות היום מתכון קל וקצר לשיפודים תאילנדים (סאטה) שאם אינני טועה המקור שלהם בכלל אינדונזי. למרות שתאילנדים עפים על מרקים רותחים בימים הכי חמים שיש, אנחנו עדיין ישראלים ולכן לוקחת את מה שמתאים לנו לסופשבוע קייצי. את השיפודים האלה מלווים רוטב בוטנים וסלט מלפפונים.

השיפודים:
למשרה - חצי כוס חלב קוקוס (התאילנדים נוטים להשתמש בחלב משומר), כף רוטב הוי סטיר (אזל! נביא עוד בקרוב), כף רוטב סויה בהירה, כף סוכר חום או כף סילאן, כפית מלח, כף רוטב מנגו של קהלת בית אל (משדרג כל משרה), 2 שיני שום קצוצות, כפית כורכום.

משתמשים בפרגיות בחתיכות קטנות ומשאירים במשרה לפחות שעה. משפדים על מקלות שיפוד קצרים שהושרו במים לפחות חצי שעה כדי שהקצוות לא ישרפו על האש. מצופפים את הבשר על השיפוד, כך שכשזה מוכן זה נראה כמו חתיכת עוף אחת.

הרוטב:
בסיר קטן מחמים 3/4 כוס חלב קוקוס, מוסיפים כף או 2 של רוטב צ'ילי חריף ומערבבים היטב מוסיפים 100 גרם בוטנים (לא מומלחים) מרוסקים או 3 כפות חמאת בוטנים, 2 כפות רוטב הוי סטיר, 3 כפות סוכר. אם זה סמיך מדי ניתן לדלל עם כמה כפות מים.

הסלט:
5 מלפפונים פרוסים ממש דק, פלפל חריף פרוס דק, בצל אדום קטן פרוס דק, רבע כוס סוכר, 1/3 כוס חומץ, 1/3 כוס מים, מעט מלח. מערבבים היטב ומגישים.




סופשבוע אחרון לשנת הלימודים הנוכחית משגע שיהיה לנו,

Wednesday, June 26, 2013

משלוח מטלי 26/6

בוקר מקסים,

כמובטח מאתמול, הבוקר אנחנו בענייני בננות.

לפני מספר ימים נפגשתי עם מגדל הבננות הפרטי  שלנו - עידו פרידמן ממושב בית חנניה. משפחת פרידמן הם ממגדלי הבננות הפרטיים הגדולים ביותר בארץ ובפעם הבאה שאתם על כביש 4 צפונה תסתכלו לצדדים אחרי שעברתם את מושב בית חנניה ותדעו שנוף העלים שאתם רואים שייך להם. עידו עשה לי סיור מרתק במטעים ובהיותו איש שיווק בנשמתו, לשמוע אותו מסביר זה פשוט כיף ונוסף לכל הוא גם חמוד וגם חתיך (שופו על התמונה היום בפייסבוק) כך שהחוויה הייתה מלאה.

כשחיינו בתאילנד, היינו  נוסעים מדי פעם לאיזה אי מרוחק לחופשה ברכב הפרטי שלנו, נסיעות ארוכות (כי התקמצנו על טיסות פנים ל 6 נפשות וכי לראות ארץ חדשה בנסיעה ברכב זה מרתק - מחקו את המיותר), ואנחנו נוסעים בכבישים קילומטרים ומפנטזים על איזה מקדונלדס ושירותים (ואני מתפללת שוב, ללא הועיל, שזה לא יהיה בול קליעה) ופתאום מבצבצים בצידי הדרך השוממת דוכנים בהם מוכרים משהו וכשמתקרבים אנחנו מגלים שכולם, אבל כולם, לאורך מאות מטרים מוכרים בדיוק את אותו הדבר. בד"כ בננות....

הבננה היא פרי שישי לו עשרות ואולי מאות זנים. רק בשוק הקטן ליד השכונה בה התגוררנו, היו כל כך הרבה סוגים של בננות - גדולות וקטנות, ישרות ומעוגלות, צהובות ושחורות עם ובלי גרעינים, לאכילה ולמנחה. פה בארץ ניסו לגדל מספר זנים אבל זה שתפס בסוף הוא הזן הגדול היחסית מעודן בטעמו. בתאילנד כל מה שצריך לעשות זה לחשוב על בננה והיא גודלת. בקלות. לאורך כל השנה ואילו פה משקיעים המון מאמץ וחשיבה בגידולה. בנו לה בתי רשת מיוחדים שיעניקו לה אווירה טרופית ושיאזנו את הטמפרטורות בין היום ללילה, קושרים אותה לחוטים גבוהים כי הנטייה הטבעית של השיח הוא ליפול ארצה והדבר הכי חשוב בגידול שלה כפי שלמדתי מעידו, היא אמנות הדילול. ממרכז השיח שלה צומחים ענפים חדשים כל הזמן ומגדל טוב צריך לאתר את זה בעל פוטנציאל הפרי הטוב ביותר ולטפח אותו על חשבון אלו שהוא מחסל בדרך.

בתאילנד אוהבים לאכול בננות טריות, צלויות על הגריל או בתוך פנקייק מקומי. השימוש בעלי הבננה הוא לא פחות נרחב מהשימוש בפרי והדברים היותר טעימים שטעמתי שם ברחובות ובשווקים, ניצלו בגריל בתוך עלי בננה או אודו בתוכם. הם אורזים בה דגים ואורז דביק ומתוק ובתוכו תמיד הפתעה לא מזוהה וזה טעים, טעים.

עידו טוען שבננה היא הפרי הכי אורגני שיש ויש לה את העטיפה הכי טובה בעולם - היא עבה ועמידה ולכן לא צריך לרססה במהלך הגידול. חיצוניותה מעידה על תוכנה וכך אין צורך לקטוף או לטעום אותה כדי לדעת מתי היא מוכנה לקטיף ויש לה צ'ופצ'יק בקצה שמאפר לפתוח אותה בקלות ממש כמו פחית משקה. הבפנוכו שלה הוא כמובן שיא הבריאות והאנרגיה ואם גם אתם כמוני, לא סובלים בננות אתם יכולים לקבל את האנרגיה היומית שלכם מחטיף ה NUGO האמריקאי (ושהיבואן שלו הוא כמובן זכרוני אז זה כמעט מוצר מקומי) שהוספנו לטופס השבוע...


תנצלו טוב את האנרגיות שלכם היום,

Tuesday, June 25, 2013

משלוח מטלי 25/6

בוקר טוב פעמיים,

מצורף טופס ההזמנה להיום 25/6/13.

אתמול כאמור הגיעו סופסוף המוצרים התאילנדים שחיכיתי להם לטופס ובהם בירה סינגה, חלב קוקוס ורטבים של חברת "הלת'י בוי" התאילנדית.

כשהגענו לתאילנד באוגוסט לפני 5 שנים חיכתה לי דירה ובדירה עוזרת אותה כבר "גייסתי" בביקור ההתרשמות שלנו. היא הייתה הראשונה מבין 5 והחיים עם כל אחת מהן הוא נושא לשנה של מיילים. 

העוזרת הראשונה אם כן, הייתה בורמזית כבדת גוף שעבדה בעבר אצל משפחות ישראליות ובישלה כמו ביג ממה מרוקאית ובורמזית - ביחד ולחוד. היות ואני מאלה שאוהבות שווקים ולראות ולבדוק ולטעום, היא ליוותה אותי פעם או פעמיים לקניות כדי לעזור לי להבין מה אני רואה ומהר מאוד זו הייתה המשימה הביתית הבלעדית (והיחידה) שלי. אחד המוצרים שהיא הכירה לי היה רוטב ההוי סטיר או כמו שכתוב על העטיפה של הבקבוק התאילנדי האחרון שנשאר לי (הבאתי ארגזים במכולה) - רוטב פטריות צמחוני. הרוטב הזה משמש תחליף צמחוני מדהים ואפילו עדיף לדעתי האישית כמובן, לרוטב צדפות. 

אני משתמשת ברוטב הזה אצלי בבית בבישול באופן קבוע. זהו בסיס תיבולי לכל מנה מוקפצת - אורז, ירקות ואטריות. הוא הולך מעולה כבסיס לרטוב לשיפודים או לעוף צלוי בתנור ואפילו מתאים לתיבול מרקים. בדיוק לפני חודש יצאתי הבלה וביקשתי מחברה שחוזרת ארצה מתאילנד להביא לי ארגז במכולה והנה גיליתי שיש אותו בארץ ומהשבוע, אפילו אצלי בטופס...

ראיתם שהבאנו עוד אננסים מעין כרמל? מחר אנחנו בענייני בננות, תבואו מוכנים.





יום מעולה,

Monday, June 24, 2013

יופי של בוקר,

הבוקר אני ממשיכה את החגיגה התאילנדית הפרטית שלי לרגל חזרתנו ארצנו משליחותינו הבלתי נלאית שם למשך שלוש שנים חלומיות. 

והבוקר אני בענייני ריחות.

כל תייר וותיק יודע שחוויה תרבותית בארץ אחרת מורכבת מגורמים רבים, חלקם גלויים ובולטים וחלקם נסתרים. אחד הבולטים שבהם הוא הריחות המאפיינים את המקום.

אני זוכרת שכשהיינו באים לביקורים בארץ במהלך השליחות וחברים ובני משפחה היו מתעניינים בחיים שלנו שם, עלה לא אחת נושא הריחות. נושא שהיה מפתיע אותי כל פעם מחדש היות ואני חשבתי ועדיין חושבת שברחובות תאילנד ובנגקוק יש ריחות נפלאים ואילו בארץ בכלל ובאזורינו בפרט ישנם ימי קיץ שהריח הנישא באוויר המגיע משפכי וואדי ערה, נחל חדרה, בואכה גן שמואל הוא כל כך מצחין שאני מוציאה מהבוידעם את המסכות ושולחת את הילדים עם מסקנטייפ לממ"ד.

ובכל זאת הרבה אנשים שנוחתים לראשונה בבנגקוק ויוצאים מהמלון הממוזג ונכנסים למונית מצחינה מנהג שמסניף מוצר מנטולי חריף, לובש בגדים מבושמים בנפתלין ויש לו שקית עם דוריאן בכיסא שליד הנהג ועוד שקית עם חטיף דגים מיובשים, חשים סחרחרות עזה ומתחננים לצאת ממנה. או אז הם מוצאים את עצמם ברחוב סואן עם עשרות אופנועים וטוקטוקים מעשנים, עשן מנגלים אבל לא עם ריח של סטייק טרי, אדי תבשילים מוזרים, וביום טוב גם איזה פיל תיירותי ריחני ויודעים, שבקיץ הבא, רק פריז.

אז קודם כל תדעו לכם שאני למדתי עם הזמן, שכשכאני מסתובבת בבנגקוק במקום הומה אדם ועולה באוויר ריח גוף מזעזע או כמו שהאמריקאים קוראים לו "ביו", אני צריכה להסתכל לצדדים ולאתר מיידית תייר אירופאי. כי לתאילנדים אין ביו. הגוף שלהם רגיל לחום וללחות, הם מתלבשים בהתאם והם מתקלחים מספר פעמים ביום. חוצמזה התאילנדים, קטנים ורזים שכמותם אוהבים מאוד לאכול. כל היום והכל. כבר ב 7 בבוקר הם עושים דגים על הגריל, עוף בשמן עמוק, מרקים עם אטריות וקציצות בשר ואורז מטוגן עם ביצת עין. סיפתח. אין להם מטבחים בבית והם אוכלים כמעט כל שעה משהו ובחוץ.
על כביש סואן בשיא החום והלחות הם יושבים uשותים מרקים רותחים וחריפים. ונהנים מכל הניחוחות שצוינו לעיל.

היום אחרי שחיכיתי יותר משבועיים סופסוף הגיעו אלינו מוצרים תאילנדים שאני אוהבת במיוחד ושבעזרתם אפשר להכין המון מתכונים תאילנדים פשוטים ומורכבים - רוטב צ'ילי מתוק וחריף, רוטב סויה בהירה ורוטב הוי סוי שעוד ארחיב עליו את הדיבור בהמשך השבוע. כל הרטבים הם מתוצרת המותג מספר אחת בתאילנד - הלת'י בוי - שהוא ילד תאילנדי שמן שאוכל מלא מונוסודיום גלוטמאט ובגלל זה הוא כל כך בריא. כמו כן יש את הבירה התאילנדית הכי מוצלחת - סינגה וגם חלב קוקוס. עם כל אלה ביחד ולחוד אפשר להכין המון מאכלים טעימים בטיגון, צלייה או הקפצה ולפזר בבית קצת ריח תאילנדי משלכם.


מאחלת לכם יום בניחוח המועדף עליכם,

Sunday, June 23, 2013

משלוח מטלי 23/6

בוקר מעולה,

שמחה לפתוח את השבוע הקייצי הזה עם ענבים מתוצרת מקומית.

הענבים שלנו הפעם מגיעים מהכרם של אבי דור און מזכרון יעקב. אבי הוא חקלאי דור חמישי. אבא הביא אדמות ומסורת חקלאית מבנימינה ואמא אדמות ומסורת חקלאית מזכרון. הסבא היה אח של יגאל אלון אז יש פה ייחוס ושורשיות כמו שאני אוהבת.

בשבוע שעבר נפגשתי עם אבי בכרם שלו שנמצא ממשד פה הכי ליד הבית שלנו שרק אפשר, לטעום את הענבים. אבי אמר שאני אחליט אם אפשר כבר לבצור ולמרות שהיו לי טעימים חשבתי שליתר בטחון ניתן להם עוד כמה ימים לצבור מתיקות. 
אז החל מהיום, בכל הנוגע לענבים לפחות, התלונות אלי גם אם איחרנו, גם אם שכחנו, גם אם שברנו, גם אם מעכנו, גם אם פספסנו וגם אם זה לא מספיק מתוק!

האפרסקים נקטפו הבוקר במשק שוורצברג בעמיקם, השזיף במשק בר בגבעת עדה.


יום מתוק!

Thursday, June 20, 2013

משלוח מטלי 20/6

בוקר קיץ נהדר,

היום, יום חמישי ה 20/6/13. זהו המייל האחרון לשבוע זה והיום הראשון בו מתחיל אצלנו החופש הגדול בבית, השם ישמור. הזמנות מתקבלות כרגיל עד 13:00 ומחר עד 11:00. גם היום וגם מחר וגם בכל יום, אנחנו עושים את המקסימום להגיע אליכם עד 19:00, מתוך תפילה וכוונה שלא יחלה לנו שליח, לא יתקלקל לנו רכב, לא יעכבו לנו סחורה ובאופן כללי שהכול ילך פה חלק. תודה מראש על ההבנה. 

למי שהעז לשכוח, היום יש לנו פיתות טריות מג'סר, חלות, לחמניות שטנגלה ושטרודל מקהילת בית אל,  חומוס טרי של גדי מפרדס חנה ,ירקות ופירות טריים מחקלאים באזורינו (חפשו בטופס), בראוניז ועוגיות חמאה נימוכות של נבות מעמיקם, בשר מאיתן ודגים ממעיין צבי. אם זה תלוי בי, אתם מסודרים לשבת.

היום הוא יום המתכון המסורתי לשבת ולמרות שהבטחתי למחזר פה חומרים ממיילים קודמים לכבוד חגיגת תאילנד, היום בא לי על מתכון תאילנדי שעוד לא היה פה, שאצלי בבית מתים עליו והוא גם קל, גם קייצי וגם איך לא, הולך מעולה עם אננס. אורז מוקפץ אננסי ושמו בתאי - "Kao Aob Saparod". מיד אחריו גם המלצונת...

המצרכים:
אורז מוכן (עדיף שאריות מאתמול וכמובן אורז לבן פשוט)
אננס
חזה עוף אחד חתוך לקוביות ממש קטנות
גזר קלוף וחתוך לקוביות קטנות
בצל קצוץ
עגבנייה חתוכה לקוביות קטנות ללא הנוזלים
2 שיני שום קצוצות
לתיבלון - כפית סוכר, חצי כפית מלח, רבע כפית אבקת קארי, כף רוטב סויה ואם יש לכם גם כף רוטב הוי סוי (שהיה אמור להיות פה כבר לפני שבוע ואני מקווה שיגיע ביום ראשון...)

ההכנה:
עיקר העבודה היא הטיפול באננס - חוצים אותו לאורך במרכז. בעזרת סכין וכף מוציאים לאחד החצאים את כל הפבנוכו. שומרים את החצי המרוקן. את מה שהוצאתם חותכים לקוביות קטנות.
בווק מחממים שמן. מטגנים טיגון קל את העוף ומוציאים.
מטגנים יחד את הבצל, השום, העגבנייה והגזר עד שמתרככים מעט. מוסיפים את תערובת התיבלון ומערבבים. מוסיפים את האורז, העוף והאננס ומערבבים על האש עוד כ 2 דקות את הכל יחד.
לאפקט הוואו מגישים בתוך חצי האננס ששמרתם.
גיוונים - חתיכות קשיו, בצל ירוק .

והמלצונת - אם אתם בבנגקוק ובא לכם לאכול במסעדה באמת מיוחדת, אותנטית, זולה, טעימה ומהממת. תשקיעו במונית ותגידו לנהג שיקח אתכם לנונטבורי, לכביש שנקרא ראטאנטיבט, למסעדה שנקראת BAAN RABIANG NAM היושבת על גדות הצ'או פרה יה, הנהר של בנגקוק. כשתגיעו לשם, יקחו אתכם למסעדה באופנוע קטן שמחוברת לה עגלת נוסעים מהצד. תשבו על המים ותזמינו את כל מה שיש בתפריט. גם את האורז הזה פה מלמעלה שמגיע שם בגרסה צמחונית ועם צימוקים.


סופשבוע משגע,

Tuesday, June 18, 2013

בוקר הביל,

יש שני פירות שמייצגים עבורי את תאילנד יותר מכל הפירות האחרים. האחד, גדול ומוזר, בעל קליפה משוננת ותוכו דומה לאיבר אנושי פנימי והוא מפיץ את אחד הריחות הנוראיים על אדמות, עד כדי כך שיש שלט עם ציור שלו ועליו קו בכניסה לבתי מלון רבים בתאילנד, כדי שידעו שלכאן אסור להכניס אותו, וקוראים לו דוריאן. השני מהמם בצורתו, קליפתו מעט קוצנית, יש לו כתר ירוק, הוא צהוב מבפנים, מתוק ומפיץ ריח נפלא ואי אפשר להפסיק לאכול אותו וקוראים לו אננס. 

3 שנים חיינו בתאילנד, סיירתי בשווקים וטעמתי כל כך הרבה דברים חדשים, התרגלתי לכל כך הרבה ריחות וטעמים שונים ומשונים במקום הזה, אבל כמו זרים רבים נשארתי תיירת בכל מה שקשור לדוריאן - הפרי האהוב ביותר על העם התאילנדי, ואננס, הפרי האהוב ביותר על התיירים שלה.

אתמול נסעתי קצת יותר רחוק מתמיד אבל עדיין לא רחוק מדי, רבע שעה צפונה מזיכרון, על כביש 4, לקיבוץ עין כרמל. נסעתי להביא את האננס הכי יפה שמגדלים בארץ, שוב, כמו הרבה פירות מסתבר, ממש לא רחוק מכאן.
נסעתי בעקבות השילוט של תעשייה לא פחות חזקה בקיבוץ - בית העלמין גן עדן בו כנראה אפשר להיקבר גם בביקיני אם רוצים והגעתי לבית האריזה שם פגשתי את משה ששמור אצלי באנשי הקשר כ"משה אננס".

משה הראה לי את האננסים של "פירות הכרמל" שנקטפו באותו בוקר בגדלים שטרם ראיתי בארץ. הגדלים נעים מ 1-7 ומתייחסים לכמות האננסים שאפשר להשכיב בארגז. הסכום שאתה משכיב בארץ על אננס הוא ביחס הפוך לכמה אננסים משכיבים בארגז. האננסים שבחרתי הם מגודל 5, שנראו לי המתאימים ביותר לחגיגה משפחתית בגינה או בים. הם שוקלים מעל קילו ואין מילה לתאר אותם חוץ מהממים. בשיא הכנות, הם ממש מזכירים את האננסים שהייתי קונה בשוק ליד הבית בסוי 24 בנונטבורי, תאילנד, ומביאה ארצה במזוודה כל פעם שהיינו באים ארצה לביקור. בתאילנד הם עלו בממוצע 2 שקל ליחידה ובארץ, עיניכם הרואות...משה הסביר לי, שגידול האננס בארץ הוא קשה, ארוך ומפרך ובהתאמה יקר מאוד. משיח אחד, שמחזור הגידול שלו שנתיים קוטפים פרי אחד. עדיין אני מבטיחה לכם, שאננס כזה, במחיר כזה, לא תמצאו בשום מקום אחר.

הפירות שהבאנו לטופס, שלא כמו הפירות המיובאים, מגיעים עם הכתר ששומר על טריותם לאורך זמן רב. מתיקות הפרי נמדדת לפני קטיפתו כך שגם אם הקליפה מצהיבה והוא נראה בשל יותר אחרי זמן מה, המתיקות נשמרת כמו ביום הקטיף.

חבר'ה, יש אחלה אננס בטופס, הבנתם את זה כבר נכון?


יום מלא במתיקות שיהיה לנו,

Monday, June 17, 2013

בוקר מקסים,

השבוע לפני שנתיים חזרנו משליחות בת 3 שנים בתאילנד. קדמו לה 4 שנות בנימינה ו 3 שנים בפריז, ובכל זאת, היא נשארה כחוויה מעצבת חיים. התחלנו וסיימנו אותה כמשפחה בת 6 נפשות והמון דברים קרו בה ואחריה ואולי הדבר הכי משמעותי בחיים שלנו נכון להיום בא אחריה - העסק הזה.

בשנה וחצי וקצת האחרונות, בהם אני שולחת את המיילים האלה, דיברתי רבות בחוויות שלנו משם. סיפרתי סיפורים והבאתי מתכונים עד שאנשים צעקו די, באמא שלך, את חופרת. אז קצת שחררתי והאמת שגם הזמן כבר עשה את שלו, ואין על החיים האינטנסיביים פה בארץ כדי לגרום לך לשכוח משהו טוב שקרה לך פעם במקום אחר. 

ובכל זאת, לכבוד האירוע הזה, וגם כדי לסכם את הנושא אחת ולתמיד, בשבועיים הקרובים אני חוגגת כאן חוויה תאילנדית פרטית קטנה. יהיו פה פירות באווירה תאילנדית, מוצרי מכולת מיובאים מתאילנד, סיפורים וגם מיחזור חומרים קל ממיילים עתיקים נושנים (וותיקים - או שתסבלו בשקט או שתדלגו כמו שאתם כבר עושים הרבה זמן ללינק), מתכונים והמלצות לטיולים בתאילנד ובילויים בבנגקוק, לטובת המשפחות הכבדות שביניכם שיכולות להרשות לעצמן השנה טיול משפחתי לתאילנד...


בברכת המנון המלך! 

Thursday, June 13, 2013

משלוח מטלי 13/6

בוקר מעולה,

מצורף טופס ההזמנה להיום 13/6/13. זהו המיל האחרון לשבוע זה והזמנות כרגיל עד 13:00 היום ועד 11:00, מחר, יום שישי.​

סופהשבוע אצלנו, המתאפיין במאפים ערבים (פיתות) וגרמנים (שטרודל, שטנגלה, חלות) וממרחים ישראלים (חומוס חם טרי) הוא גם זמן מעולה להזכיר לכם את כל התוצרת החקלאית המקומית ההולכת ומתרחבת אצלנו בטופס.
בינתיים יש לנו תפוחי אנה, נקטרינות, אפרסקים, משמשים ובננות שכולם נקטפים באזורינו. ויש לנו גם ירקות. למלפפונים שלנו ממאור ולחצילים, כרובים וקישואים מבנימינה אנחנו מוסיפים הבוקר שחקן חיזוק ממושב עמיקם. החל מהבוקר אני שמחה להכיר לכם את ליאור שרון, חקלאי ובן ממשיך במושב שמגדל כל מיני דברים טובים שעוד יגיעו אלינו בהמשך הדרך. בינתיים אנחנו מביאים ממנו - חצילים, קישואים ופלפל חריף. הכל נקטף היום, טרי, יפה ומקומי.

וניגש לעניינו. הבוקר אני שמחה לארח במייל את בני בן ישראל. בני הוא גבעת עדי,  טייס קרב לשעבר, למוד שליחויות בשירות המדינה, טבח, איש של תיירות, משתתף בעונה האחרונה של מאסטר שף אבל בשבילנו הוא האיש של רותי, האישה של היין החדש שלנו משפיה. 

בוקר טוב,

כפי שכבר אמרנו, יין מרלו הוא יין אדם קל יחסית. משום כך נכון לשדך לו מנות שאינן כבדות וגם מתאימות לחום הקיץ שלנו. חוץ מזה אומרים שאזורנו הוא הטוסקנה של ישראל, אז קבלו מתכון טוסקני אמיתי לפנצנלה - סלט לחם טוסקני. קל להכנה , פשוט ומטרף.

המצרכים:
1/2 כיכר לחם כפרי ישן - ככל שהלחם ישן ויבש יותר, מרקם הפנצנלה איכותי יותר
כוס עגבניות שרי חתוכות לרבעים - עדיפות עגבניות שרי בעלות טעם מתוק ועז
2 שיני שום קלופות וקצוצות דק
חצי כוס עלי בזיליקום טריים וקצוצים דק
1/4 כוס שמן זית איכותי
מלח לפי הטעם.

ההכנה:
משרים הלחם במים פושרים ל 10 דקות
מוציאים מהמים, סוחטים ומפוררים לתוך קערה
מוסיפים עגבניות, בזיליקום ומערבבים.
ממליחים ומוסיפים את השמן.
משהים במקרר לפחות שעה לפני ההגשה.
לשדרוג המנה - להוסיף שמן זית איכותי במיוחד ממש לפני ההגשה

מגישים קר, כמנת פתיחה , למשל לפני גריל בשר

מתכונים רבים נוספים, תמצאו בלינק הבא: http://bit.ly/11viDco
 בהצלחה

סופשבוע טוסקני מקומי לכולנו,

Wednesday, June 12, 2013

משלוח מטלי 12/6

בוקר מצוין,

אתמול הוספנו לטופס את יין שפיה המיוצר ע"י תלמידים בכפר הנוער מאיר שפיה שליד זכרון. את ההסברים, ההדרכה, הקורס המזורז בטעימת יינות והלהט, קיבלתי שם מאוצרת היין (סומלייה בשבילכם) רותי בן ישראל, תושבת גבעת עדה שבעקבות שליחות באיטליה נחשפה לתחום ולמדה אותו, עובדת בו כבר שנים בארץ, ונדמה שעכשיו הגיעה איתו למקום הכי טוב מבחינתה בו הוא נפגש גם עם חקלאות, חינוך, אהבת הארץ ומעשים טובים.

רותי סיפרה שלכפר הנוער כ 90 דונם כרמים הפרושים למרגלות ההר עליו הוא יושב. בני הנוער בפרויקט "כרם יקב", אחראים לכל תהליך הגידול, הטיפול וייצור היין. גם הבקבוק עוצב על-ידם בעזרתו של מעצב ונושא על המדבקה את את טביעות האצבעות של בני הנוער המשתתפים בפרויקט.

 היין עצמו, מרלו 2008 , הוא מענבים באיכות מצוינת היות והבציר שלהם הגיע לאחר חורף שהיה קר מאוד אך עם כמות משקעים נמוכה מהממוצע. האביב שבא לאחריו הביא להתעוררות מוקדמת ואחידה של הגפנים. הלבלוב המוקדם הזה הביא כאמור לבציר מוקדם שממנו הופקו יינות עשירים ומאוזנים. הענבים שנבצרו הובאו לתסיסה במיכלי הנירוסטה המודרניים, תרומתו של בוגר כפר הנוער ולאחר מכן, להתיישנות של כשנה בחביות עץ אלון צרפתיות. כל זה קרה כאן ליד הבית במוסד חינוכי.

היין שלנו הוא במונחים מקצועיים בעל גוף בינוני ומציג פירותיות ורעננות (או בפשטות, אחלה יין) ומתאים למנות בשריות מעודנות (מעט שומן) הניצלות בעדינות.
היות ורותי בן ישראל נשואה לבני בן ישראל, משתתף מוביל בעונה האחרונה של מאסטר שף והיות והוא כנראה אוהב אותה מאוד ומפרגן לה במעשיה, מחר הוא יתארח אצלנו במייל עם מתכון שילך מעולה עם היין שהוא מקור גאוותה.


יום מלא בגאווה גם לכם,

Thursday, June 6, 2013

משלוח מטלי 6/6

בוקר מקסים,

מצורף טופס ההזמנה להיום 6/6/13. זהו המייל האחרון השבוע וכרגיל הזמנות מתקבלות גם היום וגם מחר, יום שישי. היום עד 13:00, מחר עד 11:00.

לא יודעת איך זה אצלכם אבל הסופ"ש הפעם הגיע לי בטיל. אכן חמישי היום ומעבר לירקות והפירות המקומיים שלנו, היום הוא יום הפיתות הטריות שנאפות עבורנו במאפיית אל בלאד בג'סר א זרקה, היום בו אנחנו מביאים לכם לחמניות שטנגלה, חלות ושטרודל טריים מקהילת בית אל בזכרון וכמובן חומוס חם וטרי מגדי החומוסן מפרדס חנה. הבשר שלנו מגיע ממעדני איתן בבית חנניה (אתם זוכרים שיש לכם 5% הנחה של חברי מועדון רק בגלל שאתם איתנו כן?) ודגים מדוכן הדגים במעיין צבי. עם כל השפע הקולינרי הזה, השדות והים, אל תתנו לאף אחד להגיד לכם אחרת, אתם גרים במקום הכי טוב בארץ.

בעקבות המייל של אתמול, לא תאמינו אבל יש אצלי במייל, מלקוחה ממוצא צרפתי (תודה אליזבת!), מתכון ללביבות מפרחי קישואים, אבל בינתיים אני שומרת אותו קרוב אצלי כי אין מצב שאני יצאת לקטוף לכם פרחי קישואים ביזמן הקרוב עם האטרף שהולך פה. מה שכן אתן לכם היום זה מתכון פיצוץ לחצילים המהממים שלנו שמגיעים מהשדה פה ליד.
המתכון  הוא מתכון של השפית מספר אחת, אמא שלי, שהגיע אלינו הביתה לפני שנים רבות, דרך פציינט של אבא שלי, מהקהילה הגרוזינית בפרדס חנה (!). הוא כבר ניתן פה פעם ממש מזמן ויש לנו לקוח יקר שכבר פעמיים ביקש אותו שוב אז היום הוא מוקדש לו:

המצרכים:
2 חצילים גדולים ויפים
6-8 שיני שום קלופות ופרוסות לפרוסות דקות
צרור נענע  שטוף וקצוץ
מלח
2/3 כוס חומץ
1/3 כוס מים
2 כפות סוכר

שמן לטיגון

ההכנה:
- פורסים את החצילים לפרוסות לא עבות ולא דקות מדי. מניחים את הפרוסות במסננת מעל הכיור ומפזרים מעליהן מלח. מניחים להם להגיר נוזלים כחצי שעה.
- בעזרת מגבת נייר, מייבשים היטב את פרוסות החציל
- מטגנים את החצילים. אני אוהבת לערבב שמן זית עם שמן תירס. לא להתקמצן, צריך הרבה שמן כדי לטגן את הירק הצמא הזה. מטגנים את הפרוסות משני הצדדים עד להשחמה ומוציאים לכלי עם נייר סופג.
- מכיכנים את התחמיץ - בסיר קטן שמים את החומץ המים והסוכר, מבשלים עד לרתיחה ומכבים.
- מניחים את החצילים בכלי, מפזרים מעל את השום ואת הנענע (הרבה נענע). שופכים מעל את התחמיץ. הנוזל אמור לכסות את החצילים.
- לאחר קירור של מספר שעות במקרר זה מוכן. זה הולך מעולה עם בשר על האש ומחזיק הרבה ימים בקירור.


סופשבוע מעולה שיהיה לנו,

Wednesday, June 5, 2013

משלוח מטלי 5/6

בוקר נהדר,

הרגע חזרתי ממפגש בנות בשדה.

הבוקר פגשתי את סוהה, חקלאית אמיתית ומרשימה. סוהה היא מג'סר, ויחד עם אביה הם מגדלים, במרחק דילוג ו 2 צעדי רדיפה מביתנו, קישואים, חצילים וכרוב. סוהה נראית לי אשה מרשימה למרות שאני לא באמת יודעת איך היא נראית. את החקלאות שלהם הם עושים כמו פעם בידיים, בכיפוף,ולכן היא מכוסה בבגדים ארוכים, כפפות וכיסוי פנים שחושף רק עיניים. היא גבוהה וחזקה ומדברת עברית שחבל על הזמן והיתה לנו שיחה מרתקת על חקלאות.

את הקישוא שיש עכשיו מגדלים בשטח כל השנה מלבד בחודשים אוקטובר-דצמבר. היום למדתי שישי לו פרח צהוב מקסים שיש יהודים משונים שגם אוכלים אותו ושהירק גדל מתחתיו ומסביבו. הקישוא כמו המלפפון, ממשיך לגדול ולגדול אם לא קוטפים אותו בזמן והם קוטפים אותו איפשהו בין קטן לבינוני ואין מילה שתתאר אותו טוב יותר מאשר חמוד. החציל שנקטף ברגעים אלה ממש מגיע בגודל בינוני והמלה שמתאימה לו היא חתיך. הכרוב הוא כרוב מה יש לומר. לטובת הספקנים והסקרנים אשתדל להעלות תמונות לפייסבוק.

שימו לב לאגף המכולת שלנו היום, הוספנו המון מוצרים חדשים.


יום חתיכי שיהיה לנו,

Monday, June 3, 2013

משלוח מטלי 3/6

בוקר מצוין,

כל פעם שאני חושבת שזהו, אני כבר יודעת כל מה שמגדלים פה אני שמחה לגלות שטעיתי.

החל מהבוקר יש לנו עוד פרי מקומי עסיסי - תפוח אנה שגדל על העצים של משק דוד מגבעת עדה הנקטפים ברגעים אלו ממש (בניגוד לשאר התפוחים בארץ היום, שאו מגיעים מקירור או במקרה של הפינק ליידי מחול). תפוח האנה הוא תפוח בגוון ירקרק אדמדם, הוא גדול, קליפתו מגיעה בגימור מאט (!) והוא מתוק חמצמץ. בחיאט, מדובר באחלה תפוח, סופר טרי  ומהשכונה, מה צריך יותר?

החל מאתמול התחלנו להביא לכם חצילים, קישואים וכרוב לבן מקומיים ישר מהשדה פה בבנימינה שלצערי מחליפים בטופס את תפוח האדמה המקומי שלנו שנגמר. אני מקווה שבקרוב יחזרו אלינו. אתם לא ראיתם את בועז חדד, אבל הוא לא אדם קטן אז במכות אין לי סיכוי מולו, אבל יש לי את השיטות שלי ואני מקווה שהן יעבדו...

מזכירה לכם ששבוע שעבר הוספנו לטופס בננות מקומיות ממשק פרידמן בבית חנניה. אנחנו אוספים אותן על בסיס יומי כך שאליכן הן מגיעות ישר מהעץ. מחר יש לי שם דייט עם עידו ואת התמונות שאצלם אעלה לפייסבוק כדי שתתרשמו בעצמכם (גם מהבננות וגם מעידו).


יום מקסים ומזל טוב לאחותי הקטנה והאהובה שמתחתנת היום!!!

Sunday, June 2, 2013

משלוח מטלי 2/6

בוקר נהדר,

אתם כבר יודעים שאני מקפידה לא לבלבל את המוח יותר מדי בימי ראשון אבל הבוקר אין לי ברירה.

נעשה את זה ענייני - החל מהבוקר אנחנו עם חצילים, קישואים וכרוב שנקטפים פה בשדות בנימינה ממש ליד הבית שלנו. הירקות האלה מגודלים ע"י משפחה מג'סר כבר 50 שנה. האבא והבת עושים שם הכל - מגדלים, קוטפים, משנעים. האבא עושה קולות של מחליט אבל לשמחתי הבת היא באמת זו שקובעת ולפי כך, החל מהבוקר הם אצלנו והם יפים, טריים וזולים (הירקות כן?).
אנחנו אוספים אותם מהשטח ממש לפני שהרכב מועמס ויוצא לשוק הסיטונאי. לכל המדקדקים בירקותיהם - הקישואים קטנים ומעט מעוגלים, החצילים בינוניים סגולים ומבריקים והכרוב הוא כרוב מה יש לומר... הכי טרי ומקומי שיש.

השזיף האדום המקומי נגמר ועוד שבוע יהיה זן חדש. בינתיים יש לנו שזיפים צהובים קטנים מהמשק של אפריים בר בגבעת עדה וגם משמשים ואפרסק. הנקטרינות הבוקר מהמשק של אילן שוורצברג בעמיקם. הענבים של ארנס נגמרו כבר במהלך יום שישי וניפגש איתם שוב בשנה הבאה. תוך 10 ימים/שבועיים יהיה לנו פה זן מקומי חדש מחקלאי אחר. לא נחים פה אוקיי???