בוקר מקסים,
החל מאתמול יש לנו בטופס פפאיות אורורה, פרי טיפוחו וגידולו של אסף אביזוהר מעין איילה.
כשביקרתי במטע הפפאיות של אסף למדתי המון על פרי שהכרתי רק כשחיינו בתאילנד ובעיקר בתור המנה שהכי קל לאהוב שם - סלט סום טאם - שהוא סלט מפאפאיה ירוקה. ואם כבר תאילנד, לדברי אסף כמעט בכל חצר חקלאית היום שבה מועסקים תאילנדים מגדלים איזה עץ פפאיות לשימוש עצמי, עובדה שהגבירה את הווירוסים המסתובבים באוויר ומאיימים על הפרי שלו. עקב כך הוא שומר עליהן מכל משמר בחממות מסיביות שכדי להיכנס אליהן צריך לעבור במבוך רשתות עד שנגלה המראה המרהיב של העץ הזה. האמת שלא הצלחתי להבין אם זה עץ או שיח ומסתבר שהדיון הזה כבר קיים מהמאה ה 16-17, כמובן סביב נושא הכשרות, עוד מימי יהדות הודו ששלחה שאילתות בנושא אל מעבר לים לרב בעיראק. אין מה לומר, למרות שאנחנו כבר מאות שנים מתדיינים באותם נושאים בדיוק, לא משעמם אצלנו...
לפפאיה איכויות בריאותיות רבות והיא ידועה בעיקר בזכות אנזים הפפאין שבה המעכל חלבונים. כידוע לכם, יש לי נטייה לדלג על נושא הסגולות הרפואיות ואם זה ממש מעניין אתכם יש לאסף אתר, שם הכל מפורט לפרטי פרטים.
כשהפפאיה נקטפת במצב הירוק שלה היא ירק לכל דבר. אפשר לבשל אותה עם בשר כמו תפוח אדמה או לגרור אותה דק להגשה בסלטים. כשחותכים (וגם כשקוטפים אותה) ומומלץ לשים כפפות כי קליפתה מפרישה שרף שצורב בעיניים. כשהיא בשלה - קליפתה צהובה ירוקה וכשנוגעים בקליפתה חשים רכות קלה והיא כתומה מבפנים, היא פרי נהדר שמתאים מאוד להכנת גלידה ושייקים. זן האורורה שפיתח אסף, בעל ריח עדין מאוד, טעם נהדר ואינו מכיל זרעים וכמויות גדולות שלו מיוצאות לאירופה. כל המילים האלה מגובות בתמונות להוכחה לספקנים היום בפייסבוק.
יום נהדר,