בוקר נפלא,
אתמול לקראת השעה 12:00 קרסו פה כל הקווים, המייל שבק והפקס התקלקל מרוב ניחושים לגבי הפרי המקומי החדש שלנו. המבחן היה קשה, והרמזים עוד יותר ובלית ברירה אנחנו נותנים לכולם פקטור.
אם כן, החזיקו חזק, הנה זה מגיע, החל מהבוקר אנחנו עם אבטיחים מתוצרת מקומית!!! עירית, וורדה ורוני - בהזמנה הבאה שלכם האבטיח עלינו!
אתמול במסגרת "מה עושים עם הילד הילד היחיד שתקוע בגיל המעצבן הזה שאין לו מה לעשות בחופש", לקחתי איתי אחד מבניי ונסענו להביא אבטיחים מהמקשה שמאחורי הביג בדרך לפרדס חנה. פגשנו שם את בועז חדד או כמו שמגיע לו שיכנו אותו "חקלאי על", שאת תפוחי האדמה שלו הבאנו לכם לפני מספר שבועות. בועז הוא חקלאי גדול וקשוח ואני שוברת אותו ברכות ועובדת על זה שבקרוב נביא ממנו גם תפוחי אדמה, דלועים ובטטות. סבלנות, אני בדרך.
בועז הוא החקלאי היחיד באזורינו המגדל אבטיחים ופעם הבאה שאתם הולכים לשתות אייס בארומה או, השם ישמור, בטעות, בלי שהתכוונתם ובגלל כוחות שחזקים מכם,עושים קניות בסופר של חבר שלכם רמי, תסתכלו הצידה לכיוון צפון ותראו מיקשת אבטיחים גדולה, אחת מיני רבות של בועז. הזן שקטפו/אספו/הרימו (זה לא ברור, מה שבטוח זו עבודה קשה) שם אתמול, נקרא מקסימה והוא עגול, קליפתו כהה ואין בו גרעינים. אתמול למדתי שכדי לגדל זנים ללא גרעינים - נקבות, חייבים לגדל גם זנים עם גרעינים - זכרים (וזו כנראה הסיבה שהם עדיין קיימים בשוק). על כל 4 נקבות בערך שותלים זכר אחד, המשמש כמפרה. הדבורים שגדלות גם הן במקשה, מבקרות אצל הזכר המפרה ומאבקות את הנקבות השמנמנות שהבאנו לכם היום.
אפשר לחגוג פה עם הדימויים והאנלוגיות אבל ברשותכם, אני עוצרת.
את האבטיחים אנחנו מציעים גם בחצאים למי שרוצה וגם איתם כמו עם כל הפירות והירקות המקומיים האחרים שלנו, אני יכולה להבטיח שהם, טריים, מקומיים ומתומחרים מעולה ולהזכיר לכם, שבסופו של יום, הם עדיין, אחרי הכל, פירות וירקות. אוקיי?
יום מתומחר מעולה שיהיה לנו,
