בוקר מעולה,
לביצוע הזמנה, כי אין כמו לאסוף סחורה חקאלית לכבוד חג האסיף, לחצו כאן
לפני שנעסוק בעניין לשמו נתכנסנו כאן שימו לב לזה:
- ב 13:00 היום יסגרו ההזמנות לאוכל מוכן לחג. זה לא יהיה בטופס, אז גם אם תנסו בכוח זה לא יצליח. עד 13:00.
- באגף הסלטים מבצע לחג - רוב מוצרי הכבישה הבייתית שלנו, השני בחצי מחיר. אתם יודעים שזה לא קורה אצלנו הרבה, אז תתפרעו.
- מחר אנחנו עובדים במתכונת שישי וגם בשישי אנחנו עובדים במתכונת שישי (!). חול המועד סוכות - אצלנו ביזנס אז יוז'ואל.
שמוטה ויראה ניצבת אני בפניכם היום בבואי לדבר על שנת שמיטה התשע"ה. יראה בעיקר כי הטקסטים האלה שנשפכים ממני כבר 3 שנים כל יום, יוצאים בלי תעודת אחריות. אני חושבת שאני טועה בהם על בסיס יומיומי וזה באמת בלי הגזמה. טועה בתחביר, לפעמים אפילו בכתיב, טועה באיות שמות החקלאים ואפילו במינוחים חקלאיים וגם חוטאת לא אחת בפוליטקלי קורקטנס. אבל איכשהו אתם מוצאים בלבכם לסלוח לי ואנחנו ממשיכים ליום הבא. אבל כשמדובר בתורה ומצוות אני מודה שאני חוששת. לכן, עשיתי המון ריסרצ' לפני המייל הזה. הגעתי לפוסק הדור בירקנות - רחמים, שוחחתי עם לקוחות, קראתי המון חומר באינטרנט ולקינוח נועצתי ברב צבי אלון (המקסים, אם מותר להגיד את זה על רב).
אני רוצה להאמין שהגעתי מוכנה ואם אני טועה, אמנם יום כיפור מאחורינו אבל בכל זאת, תתחשבו.
כמחזוריות יום השבת ובכלל לחיזוק המספר 7 ביהדות, שנת השמיטה שהחלה השנה ב 25/9 מגיעה אלינו, לגמרי לא בהפתעה, כל 7 שנים.
מצוות השמיטה מתקיימת בארץ ישראל ובה בלבד, מאז שהתיישב בה העם היהודי והיא נספרת מהשנה שלאחר חורבן בית שני וכן, יש אנשים שיודעים לספור כל כך הרבה.
למרות שנדמה שבשנה זו מצווה הקרקע לנוח, מי שבאמת מצווה לנוח הוא מי שעובד באדמתה - החקלאי, שבגדול זה אחלה סידור וחבל שאינו מורחב לעוד מגזרים באוכלוסייה.
יש פה לידי ספר שלם (תודה אורנה ודורון בודנר) שעוסק בכל החוקים והמצוות מרמת שתילה בעציץ בקומה ראשונה מהו נחשב ועד כיסוח דשא ואיך לחתוך ירקות לסלט. היות ואני באמת לא מבינה מהחיים שלי, אתמקד ברשותכם במה שחשוב לנו, העוסקים במכירת וקניית פירות וירקות.
נתחיל בחלק הקל פירות - פרי, מתחיל את גלגול החיים שלו כפרח, לכן התפוזים שהבאנו ממשק ארנס למשל, שפרחיהם נחנטו עוד לפני בוא הסתיו ושנת השמיטה הנוכחית, מצמיחים לנו בימים אלה פירות כשרים. ענבים לצורך העניין אינם פירות כי אי להם פרח והם כבר תחת דין אחר יחד עם פרחים ותבואה. היות ועם ירקות העניין כבר הולך ומסתבך בגלל עניין הלקיטה, נתקלו חכמנו באותה בעיה ממש בה אני נתקלת, שאנשים רוצים תמיד את מה שאין - רוצים אפרסק בחורף ורוצים כרובית בקיץ וגם שיהיו ממש יפים. להם לעומתי דווקא היה פתרון, וכדי שחקלאנו יוכלו להמשיך לעבוד את אדמתם ולמכור את תוצרתם מצאו 2 פתרונות יצריתיים. האחד - שגויים יעבדו את האדמה. עקרון שתפס חזק גם בין השמיטות עם תאילנדים. הפתרון השני הוא מכירת האדמה לגוי, לתקופת שנת השמיטה ובכך בעצם אינם עובדים באדמה יהודית. לזה כבר קוראים היתר מכירה ומבירור מאוד מקיף שערכתי, לספק הירקות והפירות שלנו (ביכורי שדה צפון) וכל החקלאים המקומיים איתם אנחנו עובדים יש היתר כזה. רשימת החקלאים דרך אגב מפורסמת באינטרנט לפי יישובים ושמות ואתם יכולים לבדוק זאת בעצמכם. האננס והקוקוס שיש לנו בטופס שמגיעים מהקאריביים לא צריכים היתר כזה כי אינם גדלים על אדמת ישראל והירק ההידרופוני אותו אנחנו מוכרים (חסות, ראש חמאה, בוקצ'וי) לא צריך כזה גם, כי אינו גדל על הקרקע!!!
בקיצור, בשורה התחתונה רק רציתי להגיד, שאתם בידיים טובות.
תלכו זקופים היום,