בוקר מקסים,
לביצוע הזמנה שתמלא את הבית לקראת סופ"ש בכל טוב, לחצו כאן
הבוקר יחד עם תותי המלאך וכל הדברים הטובים שמגיעים אלינו מגן חיים, הגיעו גם מארזים של פרחי קישואים.
זה כאילו מתבקש שאני אתן פה היום מתכון למוצר הכל כך נדיר הזה, אבל רק בכאילו, כי למרות שחיינו בצרפת אני מודה שבחיי לא בישלתי אותם ולא טעמתי...
למי שבכל זאת רוצה להתנסות - מדובר בפרח צהוב שלקצה שלו מחובר קישואון חמוד. אפשר לטגן אותם בבלילה, להכין מהם קציצות או למלא את הפרח (בגבינת סנט מור למשל) ולאפות. בקיצור, צאו למחוזות הרשת, בטוח תמצאו שם משהו.
השבוע דיברתי על דברים בסיסיים של שייכות ושל בית - ירקות ולחם. המכון היום הוא אחד המתכונים הכי ביתיים שאני מכירה ואוהבת ושהכי משייך אותי לבתים שהיו לי ולבית שיש לי עכשיו - מכון למרק עוף.
למתכון הזה שלוש אמהות - אמא שלי, אמא של דורון ושרי אנסקי, שהספרים שלה עזרו לי לבשל כמו אמא, כשגרנו בפריז ולא היה לי את מי לשאול (ומחוזות הרשת היו קצת פחות נרחבים). המתכון הזה מלווה אותי כבר שנים ובכל ארץ שגרנו בה שיניתי מעט את המרכיבים למה שמצאתי בשוק המקומי ואיכשהו הטעם והריח של בית, תמיד נשמרו.
המצרכים:
עוף שלם מפורק או 2 קילו כנפיים
גרון הודו
מעט עצמות בקר (אני אוהבת להשתמש בעצמות מח אבל אם תרצו היום באיתן גם אופציה זולה יותר - עצמות ציר)
צרור פטרוזיליה
צרור שמיר
עלי סלרי (גבעול ועלים)
שורש סלרי
שורש פטרוזיליה
5-6 גזרים
2 בצלים
כרישה
2 תפוחי אדמה
חופן גרגרי פלפל שחור, כפית מלח גס, כף שטוחה סוכר
ההכנה:
- מרפדים את תחתיתו של סיר גדול בצרורות הכוסברה והשמיר ועלי הסלרי.
- מכניסים פנימה את הבשר, העצמות, וכל הירקות. אני מקפידה על שלמות הירקות. את הבצל רק קולפת, את הכרישה מנקה מפנים (חורצים לאורך, כמעט עד הסוף כך שתשאר שלמה ושוטפים) ומכניסה בשלמותה, את הגזרים הקלופים, במידה וגדולים אפשרת לחצות לחצי. תפוחי האדמה ממש לא הכרחיים אבל אם שמים, אז קלופים ושלמים. את השורשים קולפים ומכניסים שלמים.
- מכסים במים. המים אמורים לכסות רק במעט את כל תכולת הסיר וגם לא נורא אם לא. הרעיון הוא ליצור מרק עשיר בטעם ומים תמיד אפשר להוסיף בהמשך.
- מוסיפים את הפלפל השחור המלח והסוכר ומביאים לרתיחה.
- העבודה העיקרית היא כשמתחילה הרתיחה - מסירים בעזרת כף את הקצף והלכלוך. אמא שלי למשל, מכינה את המרק יום מראש וכשהוא קר מסירה את השומן בכף. לשיקולכם.
- מנמיכים את האש ונותנים למרק להתבשל ברתיחה עדינה כשהוא מכוסה אבל מעט פתוח. כשהריח ממלא את הבית וכולם שואלים מתי זה מוכן זה מוכן.
- אחרי שהמרק מוכן אני מוציאה ממנו את כל תכולתו. את הירקות האכילים שומרת בקופסה ואת כל הבשר והעצמות (אצלנו לא רק הכלבה אוכלת עצמות) בקופסה אחרת. את המרק מסננת נקי לסיר אחר כך שלכשמגישים כל אחד בוחר מה לשים בפנים. אצלנו הכי אוהבים לשים בו חתיכות מבשר העוף, אטריות ואורז. ככה זה כשהבית נודד בין יבשות...
לסיום, טוויסט - אצל חברתי שגם לה אם בריטית לשעבר, היה נהוג להוסיף למרק בארוחות שישי, כף מרמייט. זה לוקח את המרק למחוזות אחרים.
יום במחוזות אחרים,