בוקר מאוחר,
כמה שנהנינו לקום לבוקר שטוף שמש, ככה נתבאס לבלות ערב חשוך. אין מה לעשות שעון החורף כאן וזה שהמשלוח שלכם יגיע בחשיכה זה לא אומר שהוא הגיע מאוחר, כן?
הבוקר, לכבוד האבוקדו שהבאנו מיורם סטרשנוב מפרדס חנה. סיפור אבוקדואי.
כידוע לכם העסק שלנו התנהל מהבית כמעט שנתיים. בהתחלה כל הסחורה הגיעה מהחנות ביקנעם ולאט לאט הוספנו תוצרת מקומית. יורם היה אחד מהחקלאים המקומיים הראשונים שעבדנו איתם ואת ארגזי האבוקדו שהייתי אוספת מביתו הייתי שומרת בפינת האוכל ליד המטבח, ואורזת אותם בשקיות של קילו.
בעקרון אני לא בחורה פחדנית. אני לא פוחדת מעבודה קשה, לא פוחדת מלידות, לא ממחלות ואפילו לא ממלחמות. אבל אני מאוד, מאוד פוחדת, מחיות בבית. כמה שהחיה יותר קטנה אני יותר פוחדת. אם ציפור התעופפה לתוך הבית אני מאבדת הכרה, רעש של עכבר בגג גורם לי להסתגר בחדר וג'וקים גורמים לי לצרוח בעוז. באותו יום של הסיפור שלנו, סיימתי להכין לילדים צהריים וניגשתי לארוז את השקיות של אותו היום וכשהושטתי את היד לארגז להוציא את האבוקדו הפרעתי את מנוחתו בשלושת הימים בהם שכב שם הארגז, של נחש צפע קטן וחמוד שברח החוצה מהארגז אל בין רגליי ומתחת לשולחן. בצרחות זוועה ואימה סילקתי את הילדים להסתגר בחדר תפסתי מטאטא ועליתי על השולחן, שם ביליתי 20 דקות של בעתה עד שסלאח הנהג של החנות הגיע עם המשלוחים וחיסל אותו.
כשהודיתי מאוחר יותר ליורם על התוספת החינמית לסחורה שקיבלתי, הוא ציין שאכן נחשים אוהבים לנוח בין עלי אבוקדו והבטיח שאלא אם כן אני מבקשת במיוחד, בפעמים הבאות האבוקדו יגיעו בלי תוספות מיותרות גם אם הן על חשבון הבית.
המייל הבוקר מוקדש ליורם המקסים שקוטף לנו אבוקדו ישר מהעץ, בלי תוספות מיותרות במסירות כבר שנה.
יום בלי תוספות מיותרות שיהיה לנו,