בוקר מהמם,
הבוקר לקחתי ילד קטן חולה ונסענו לפגוש את יחיעם אלטשולר בפרדס שלו בבנימינה. הילד החולה לא ממש העריך את המסע הזה, אבל בעיניי היה לא פחות ממהמם. ליחיעם לא היה הרבה זמן אלי, אז הסיפור של המשק המפואר שלו יוגש במייל מחר, אבל הריח של הקלמנטינות עדיין אצלי באצבעות והיופי הירוק הזוהר שנחשפתי אליו הבוקר יספיק לי עד הערב. כדי להגיע לפרדס נסעתי לאחת הגבעות היפות באזורינו על הכביש היחסית חדש שבין בנימינה לכביש 4, היכן שניצב בניין הבורג'. נסענו בין כרמים, פתחנו שערים פרטיים ועברנו מעל נחלים זורמים והסתנורנו (אנחנו, זה אני והילד החולה שגררתי איתי) מהירוק של השדות עד שהגענו לפרדסי האור. אם אתם גם מחבבים אותנו בפייסבוק, תוכלו לראות תמונות.
כפי שכבר סיפרתי לפני מספר שבועות, בשנים האחרונות רוב הקלמנטינות שנקטפות באזורינו הן קלמנטינות אור שהן קליפות במיוחד, מתוקות וכמעט ללא גרעינים. מרבית הסחורה נשלחת לאירופה וחלקה נשארת כאן. השוק האירופאי מעדיף את הקטנות ואילו המקומי את הגדולות.
לא שאני רוצה שתחזיקו ממני או משהו כזה, אבל זה לא פשוט למצוא פה חקלאיים שמוכנים שאיזה טלי אחת שצצה משום מקום, תחפור להם במוח שלוש פעמים ביום ותגרום להם לשקול לה ארגזים בזמן שהם רגילים לשנע מיכלים של מאות ק"ג ומשטחים של אלפי ק"ג לבתי האריזה, אבל אולי כן תחזיקו ממני כי בסוף אני בכל זאת מצליחה...
אז החל מהבוקר אנחנו עם קלמנטינות אור, בסט סלר אצלנו בטופס, ממשק אלטשולר הבנימיני והחל ממחר תפוזים מחקלאי חדש מפרדס חנה שחפרתי לו עד שגם הוא נשבר.
מצורף טופס ההזמנה להיום 4/2/13.
אל תשברו היום,