בוקר טוב ועוד פעם טוב,
מצורף טופס ההזמנה להיום 12/2/13.
שנה ועוד חצי חלפו מאז שבנו לארץ מתאילנד ונדמה שהזמן עשה את שלו והזכרונות הולכים ומתעמעמים.
אתמול הבן הבכור שוחח איתי על עניין כלשהו ואשכרה השתמש במילה אשכרה והבנתי שמסע הישראליות שלו, הושלם. הילדים כבר לא זוכרים את שמות המורים שלהם שהיו כמו אלוהים חיים על פני האדמה עבורם ממש לא מזמן, ובאופן כללי,הנושא "כשהיינו בתאילנד" , לא עולה כמעט כלל לדיון.
את החיים שהיו לנו שם אני מזהה לעיתים רחוקות בניואנסים קטנים אצלם ובעיקר בערמות הכביסה שמחכות לי ולא לאף אחת אחרת.
הבן הקטן שהגיע לשם בן חודש וחזר בן 3, הוא ההוכחה החיה היחידה לבינתיים, שמסתובבת פה בבית, שבאמת חיינו שם. מעבר לעובדה שהוא ממשיך להעדיף להיות מה שפחות לבוש גם בימים קפואים (בכל זאת 3 שנים הוא היה כמעט ערום רוב הזמן) הוא אוהב אוכל חריף, או בתאילנדית - ספייסי.
חריף זה משהו שאצלנו בבית לא יודעים לטעום ו/או לעכל והילד הזה, שאכל אוכל תאילנדי במשפחתון התאילנדי שביקר בו שלוש פעמים בשבוע, פשוט התרגל. החטיף האהוב עליו בתאילנד היה חטיף דגים מיובשים חריף (!) וגם היום חריפות זה משהו שבא לו בקלות.
החל מהבוקר אם הוא ממש יתעקש ואם אתם אוהבים/רגילים/מסוגלים, הוספנו לטופס מספר מוצרים מתוצרת "הררית" של כל מיני חריפים - סחוג ירוק, סחוג אדום, פלפל צ'ומה, אריסה טוניסאית וגם פלחי לימון כבוש.
יום עם חריפות מעודנת שיהיה לנו,
מצורף טופס ההזמנה להיום 12/2/13.
שנה ועוד חצי חלפו מאז שבנו לארץ מתאילנד ונדמה שהזמן עשה את שלו והזכרונות הולכים ומתעמעמים.
אתמול הבן הבכור שוחח איתי על עניין כלשהו ואשכרה השתמש במילה אשכרה והבנתי שמסע הישראליות שלו, הושלם. הילדים כבר לא זוכרים את שמות המורים שלהם שהיו כמו אלוהים חיים על פני האדמה עבורם ממש לא מזמן, ובאופן כללי,הנושא "כשהיינו בתאילנד" , לא עולה כמעט כלל לדיון.
את החיים שהיו לנו שם אני מזהה לעיתים רחוקות בניואנסים קטנים אצלם ובעיקר בערמות הכביסה שמחכות לי ולא לאף אחת אחרת.
הבן הקטן שהגיע לשם בן חודש וחזר בן 3, הוא ההוכחה החיה היחידה לבינתיים, שמסתובבת פה בבית, שבאמת חיינו שם. מעבר לעובדה שהוא ממשיך להעדיף להיות מה שפחות לבוש גם בימים קפואים (בכל זאת 3 שנים הוא היה כמעט ערום רוב הזמן) הוא אוהב אוכל חריף, או בתאילנדית - ספייסי.
חריף זה משהו שאצלנו בבית לא יודעים לטעום ו/או לעכל והילד הזה, שאכל אוכל תאילנדי במשפחתון התאילנדי שביקר בו שלוש פעמים בשבוע, פשוט התרגל. החטיף האהוב עליו בתאילנד היה חטיף דגים מיובשים חריף (!) וגם היום חריפות זה משהו שבא לו בקלות.
החל מהבוקר אם הוא ממש יתעקש ואם אתם אוהבים/רגילים/מסוגלים, הוספנו לטופס מספר מוצרים מתוצרת "הררית" של כל מיני חריפים - סחוג ירוק, סחוג אדום, פלפל צ'ומה, אריסה טוניסאית וגם פלחי לימון כבוש.
יום עם חריפות מעודנת שיהיה לנו,