בוקר טוב,
אתמול, מרוב שהיללתי את השומר, לא שמתי לב שהיה זה תאריך חשוב לציון. כמי שחזרה לא מזמן ממספר שנים בתאילנד אינני יכולה לתת ליום הולדתו של מלך תאילנד לעבור כך סתם בלי מספר מילים...
כשחיים בתאילנד אי אפשר לפספס את העובדה שהעם התאילנדי שבאופן כללי לא ממש שם משהו על איזשהו דבר בעולם, חי, מעריץ ונושם את המלך. המלך הוא ככל הנראה הדבר הקדוש ביותר שם ואין מצב שמישהו יגיד עליו משהו רע (ולא רק בגלל שהוא עלול להישלח לכלא בשל כך). תמונותיו, בד"כ מימים צעירים יותר, מתנוססות על שלטים בדרכים המהירות ועל כל קיר בכל בית או צריף. המנון המלך, שהוא שיר יפה ומרגש גם אם אין לי מושג מה אומרות מילותיו, מושמע תמיד בתחילתה של כל התכנסות בתאילנד. בדיוק ברגע החשוך הזה בקולנוע, כשנגמרות הפרסומות ועומד להתחיל הסרט, מתבקש הקהל לעמוד על רגליו להשמעת ההמנון המלווה תמיד בסרט מרגש על חייו של המלך ומעשיו למען עמו. אפילו בבתי הספר הבינלאומיים יקומו כל התלמידים וההורים למען ההמנון לפני תחילת ההצגה של הילדים או נאום המנהל. ההמנון כל כך יפה שכל ילדי הזרים גם לומדים לנגן אותו...
יום ההולדת של המלך בתאילנד הוא גם יום האב וגם יום חופש לאומי. אתמול הוא היה בן 84.
לכל זה אין ולו קשר קלוש לירקות, פירות או ביצים אורגניות. אבל רציתי לספר את זה. אם זה עניין אתכם בפעם אחרת אספר על המפגש שלי עם הנסיכה בשיעור יוגה!
מצורף טופס ההזמנה להיום 6/12/11.
שיהיה לכם יום מלכותי,