בוקר יפה,
לביצוע הזמנה, לחצו כאן
היום אנחנו ממשיכים עם ענייני פריז אבל במקום לדבר על חגורות נפץ ומחבלים נתעסק בחסות.
כפי שסיפרתי לכם אתמול, בפריז התגוררנו ברובע ה 17. ממש ליד הדירה שלנו ברו פרר מוקם שוק מקורה ומסביבו המון בתי אוכל מקומיים ונהדרים - בולונז'ר ופטיסרי, מעדנייה, קצבייה, מסעדה אסייתית קטנה ועוד ועוד. במרחק עוד 500 מטר הליכה גם היה סופר שכונתי של רשת מונופרי.
אחת הקניות הצרפתיות הראשונות שלי היתה עגלת קניות, כזו שיש בארץ רק לדודות ממש זקנות ושגיליתי להפתעתי המוחלטת שבפריז היא אקסוסרי בסיסי, ממש כמו מטרייה או מעיל כבד.
עם בעיות החנייה המטורפות והעובדה שיש הכל במרחק הליכה וגם כי קונים ליומיים קדימה גג, סל הקניות המתגלגל הזה היה פתרון אידיאלי.
הקנייה הצרפתית השנייה שלי היתה יבשן חסה או בעברית צנטריפוגה.
מבחר החסות בפריז הרשים אותי מהרגע הראשון. להזכירכם זה היה לפני 14 שנה, הרבה לפני שנהינו בעצמנו מעצמת חסות. פגשתי שם גדולות וקטנות, ירוקות וסגולות עם עלים שטוחים ומשוננים, מתוקות וגם מרות. הקטע עם החסות שם היה שתמיד היו בהן הפתעות. הפתעות קלות לעיכול כמו חול ובוץ וקצת קשות יותר כמו תולעים. בשווקים היו מוכרים אותן מתוך דליי מים אבל תמיד תמיד היה צריך לנקות אותן היטב.
השבוע התרחשה בארצנו סערה בכוס תה עם גילויו של נחש צפע באריזת חסה, משהו שנדמה לי ששום צנטריפוגה לא היתה מנקה, אבל האמת היא שמאז שיש לי את העסק הזה אני לא משתמשת בייבשן שלי יותר. מגוון החסות שיש לנו הוא לא רק מרשים הוא גם מפנק. החסות של קיבוץ יגור וגם של כרמל יבולים גדלות בשיטות הידרופוניות כך שאין להן מגע עם חול ואדמה. גם חרקים לא פגשתי בהן מעולם. וכשעולה בי געגעו לימי פריז העליזים שלי אני מפנקת את עצמי בסל אורגני ונותנת לחסה שבו סיבוב טוב בייבשן.
יום נעים,