בוקר חורפי משגע,
לביצוע הזמנה, כי בשביל ימים כאלה המציאו אותנו, לחצו כאן
את ימינו הראשונים בפריז, כמו שליחים רבים עשינו במלון. שלא כמו שליחים רבים,התגוררנו במלון 3 חודשים עד שמצאנו דירה בעיר האורות. זה היה שילוב של מיעוט דירות מתאימות, ווקאנס ארוך, מתווכים אדישים ובעלי דירות שמעדיפים משפחות בלי ילדים ולא ישראלים (סיפור אמיתי מלפני 14 שנה).
מלון הדירות שלנו היה ברובע ה 16 שבו היינו משוכנעים שנתגורר (בסוף התמקמנו ב 17). במשך 3 חודשים נגררתי ברחבי הרובע המהמם הזה עם ילדון בן פחות משנתיים ובטן הריונית מתפקעת. מהמכבסה הקרובה שנוהלה ע"י שתי צרפתיות זקנות וחביבות, לסופר הקרוב ליד פלס מקסיק המהממת, לכיכר וויקטור הוגו על בתי הקפה והשוקולד שלה, לשדרות פרזידנט ווילסון ולשוק יום ראשון העשיר שלו, לרחוב הקניות השיקי - פאסי, למוזיאונים הכי שווים לילדים - מוזיאון חיל הים וגלריית פלה דה טוקיו, חרשנו את הרובע. אבל מה שהכי הייתי צריכה באותם ימים וגם מצאתי, היה גן שעשועים, כזה שאוכל לשבת בו על הספסל ולראות את בני הבכור משחק כמו כל ילד נורמלי בארץ במגלשה וארגז החול. יום אחד, ישבתי שם על הספסל מתבוננת באמהות המעטות בין עשרות המטפלות האפריקאיות, ואמא צרפתייה אחת, יפה ומטופחת, אמרה לבנה, שנראה בערך בגיל של בני משהו בצרפתית, הילד ענה לה או לא עונה, אני כבר לא זוכרת, אבל באותה שנייה היא העיפה לו כזו סטירה מצלצלת שעבר לי רעד בכל הגוף, ומשכה אותו משם הביתה. את הלם התרבות הראשוני הזה לא אשכח לעולם למרות שאחרי 3 שנים בפריז ראיתי עוד הרבה מקרים כאלה בהרבה גינות ברחבי העיר, ולמרות שאני מתה על הרובע ה 16 ועל הטרוקדרו, ופלס מקסיק ופלה דה טוקיו מה שאני הכי זוכרת מהרובע הזה הוא את גן השעשועים.
הבוקר התחדשנו באפרסמונים מקומיים משני סוגים - רגיל ממשק דויד וקרמבו ענק ממשק סימון. גם האשכוליות קיבלו גיוון ויאיר קטף לנו גם אדומה וגם צהובה (וגם תפוזים).
סלים אורגניים נארזים עבורנו ברגעים אלה ממש. בסל השבוע תוכלו למצוא בין היתר אבוקדו, צנוניות, שומר והרבה ירק טרי.
נשיקות לילדים,