בוקר דביק,
בזמן שאתם על החוף בכרתים, או להבדיל, בתור לחיסון פוליו, אנחנו פה ממשיכים בענייננו. הבוקר אני מזמינה אתכם למחלקת הדגים שתישאר איתנו פתוחה בכל ימות השבוע עד בוא ראש השנה. עם כל הכבוד לגיפלטע, ויש כבוד, מזמינה אתכם לגוון.
בהמשך לסיפור המסגרת שלנו השבוע, הבוקר חברת פייבר אוכלת את ארוחת הבוקר המקומית האחרונה שלה ממשלוח שלנו באזורינו ולכבוד הפרידה המרגשת אני שמחה לארח במייל את עובדת החברה ליחי, שהיא כמעט הפרצוף הראשון שהכרתי שם וגם לקוחה שאתגעגע אליה מאוד:
שלום, קוראים לי ליחי ואני נוסעת כל בוקר מתל אביב לבנימינה (כו-לם ביחד: אוהבים אותך ליחי).
כן, כן, בזמן שצפוניים רבים עומדים בפקק הקבוע שבין חדרה להרצליה, אני נוסעת בכיוון ההפוך ומצקצקת. תוהים אתם מדוע? ובכן, בשנתיים וחצי האחרונות אני עובדת בסטארט אפ בנימיני fiverr.com. לפני שנתיים וחצי הגעתי לבנימינה לראשונה בחיי. ירדתי מהרכבת הישר אל אזור התעשייה וחיפשתי את דרכי למשרדים של החברה. שם, בקומה האחרונה היה משרד, עשרה עובדים ומרפסת המשקיפה לשדות המדהימים של הישוב. נשמתי עמוק וזהו, מאז אני כאן.
את טלי הכרנו דרך איילת. רצינו להתחיל לאכול בריא בצהריים אחרי אובר דוז של שמן מהמסעדות השכנות וטלי הסכימה לספק לנו סלט טרי מהירקות המהממים שלה מדי יום וכך היה.
אפשר לומר שטלי ופייבר גדלו יחד. בזמן שטלי הביאה עוד חתיכים - לפייבר הגיעו עוד עובדים וקבוצת הסלט שלנו הלכה וגדלה עד שהפסקנו עם זה (יותר מדי אינטריגות - מישהי בדיאטה לא רוצה טחינה, מישהו לא אוהב כרוב, בלגן...).
שנתים וחצי אחרי אנחנו כבר מלא אנשים, בערך 80 והוחלט להעביר את המשרדים לתל אביב. מסתבר שקשה לגדל סטארט אפ בצפון. ואני? ראיתי בפייבר את ההזדמנות שלי לשכנע את בעלי לעבור לגור באיזור שהתפתח יחד אתנו בצורה מדהימה - אבל, עולם כמנהגו נוהג וכו'. הצפונים של פייבר יצטרפו משבוע הבא לפקק הענק בדרכם למרכז.
וטלי? טלי נשארת אתכם ויש לה עסק מדהים ןמעורר השראה. אולי מתישהו היא תעשה משלוחים לתל אביב???
תודה ליחי, תודה פייבר, תודה לכל מי שקרא עד כאן.
יום מדהים ומעורר השראה שיהיה לנו,
