בוקר יפה,
לביצוע הזמנה, כי אנחנו עושים את זה באהבה, לחצו כאן
בשבוע נזכרתי בקון קן. אני חושבת שזה היה בהקשר ליכולות העסקת עובדים שלי. כמישהי שלא ניהלה כוח אדם בעבר, אין לי ספק, שהחזקת עוזרת שחיה אצלנו בבית בתאילנד בתשלום, היתה ההכנה שלי לנושא. ואיזו הכנה. אבל אתמול נזכרתי בקון קן, נערה צעירה בת 20 מלאוס, חסרת כל במובן הכי חסר כל שיש, שוב. נזכרתי בה הפעם בגלל הדייקון, הצנון הלבן שהבאנו.
מרק עוף, היה מאז ומעולם מנת המנות אצלנו. גם מבית אמא שלי, גם מבית אמא של דורון וגם לילדינו. אין על הריח שהוא מפיץ בבית בזמן שמתבשל, אין על הטעם שלו אם שמים בו את המרכיבים הנכונים בכמות גדולה, אין על זה שאם שמים בו אטריות ואורז ועוף הוא הופך למנה שהיא ארוחה ואין על מה שהוא עושה למנות אחרות. לכן, כשגרנו בתאילנד, היה לי קשה לוותר על שורש פטרוזיליה במרק שלי. במדינה שכוסברה היא מהתבלינים היותר בולטים ונוכחותה מורגשת כמעט בכל מנה, היה לי מאוד מוזר לגלות כמה קשה למצוא בה פטרוזיליה ראויה וששורש פטרוזיליה, פשוט אין. אז שמתי במרק הרבה פעמים כוסברה במקום פטרוזיליה והורדתי את כמות הסוכר בעקבות מתיקותו הגבוהה ביותר של הגזר ואפילו שורש סלרי מצאתי בסופר היוקרתי בשכונה שלנו, אבל שורש פטרוזיליה לא. יום אחד כשקון קן ואני היינו בשוק, היא הצביעה על הגזר הלבן הענק, שכמנהג זרים רבים בארצות ניכר, התעלמתי ממנו ומעוד הרבה ירקות שלא הכרתי, ואמרה משהו שהיה בין תאי לאנגלית לשפת סימנים, שהבנתי כבר מצוין, שזה ילך מעולה במרק עוף שלי. נתתי בו מבט נוסף וחשבתי לעצמי שזה הגיוני - תכלס הוא דומה לגזר ונראה כמו ירק שורש והיא כבר עובדת אצלי חצי שנה אז אפשר להגיד שהיא מבינה בבישול יהודי. וכך הפך הצנון הלבן למרכיב קבוע במרק העוף שלנו. מרכיב, שממש כמו השורשים האחרים, מתבשל במרק, מעשיר את טעמו ובסוף הבישול נזרק. אתמול חזרתי להכין מרק עוף עם דייקון. אבל גם עם שורש פטרוזיליה...הפעם לפני שזרקתי, טעמיתי את הדייקון ונוכחתי לגלות שהא אכן צנון.
מחר על מה עוד אפשר לעשות עם צנון לבן ובינתיים, הכינו מרק עוף - זה קל, טעים ומשביע.
יום משביע,