בוקר טוב,
מצורף טופס ההזמנה להיום 30/4/13.
השבוע פנתה אלי חברה בבקשה שלא קיבלתי מזמן - המלצה למסלולי טיול מיוחדים בפריז. בכל זאת חלפו כבר 9 שנים מאז שבנו ארצה מהשליחות ההיא ולא הייתי בטוחה מה יישלף מהזיכרון הרעוע. אבל לאט לאט התחילו לצאת המון חוויות ומקומות ואפילו שמות של רחובות ונשאבתי לנוסטלגיה.
כל בר דעת שחי בפריז מבין כבר מינקות, שהתנאי הבסיסי לחיים שם הוא בולונז'רי טוב ליד הבית. ממש במרחק חציית רחוב קטן מהדירה שלנו ברחוב פרדיי, ברובע ה 17 בפריז, היה לנו את הבולונז'רי הזה. הוא לא סתם היה טוב, הוא היה מעולה. בשעות אחה"צ כשכולם חזרו מהעבודה ורצו את הבאגט שלהם, היה משתרך שם תור ארוך, אבל בגלל שמדובר בצרפתים, הקונספט שלהם לתור היה ממש מוזר והם אשכרה עמדו בטור, אחד אחרי השני לאורך קיר המכירה וגם כשהיה יורד מבול ואפילו שלג בחוץ, ובפנים היה חם והמון מקום, התור הזה היה נמשך החוצה מהחנות ולאורך הרחוב. הזויים. אבל הם ידעו שבתור הזה שווה לעמוד כי בפנים מכרו בגט שקראו לו קרוקיז שנדיר שהיה שורד את המסע הביתה (40 שניות עם ילד על הידיים) ועוד המון מאפים פשוטים ומורכבים, נדירים באיכותם.
אני מתה על לחם ומודה שאחרי שחיים בעיר גדולה עם זמינות כה גבוהה שלו, הוא מאוד חסר באזור הכפרי שלנו. אני יודעת שיש לחם בסופרים וגם כמה מאפיות מקומיות לא רעות, אבל זה לא זמין ומזמין כמו שהכרתי (פעם מזמן כשהיו לי חיים)...
הלחם החדש של קהילת בית אל הגרמנית אותו אנו מציעים לכם בטופס מזה חודש הוא בול מה שהיה חסר לי. מדובר בלחם טעים ברמות על. אין פה לקוח אחד שלא חזר שוב על ההזמנה אחרי שניסה. בדוק. ארבעת הסוגים הכפריים - שיפון, דגנים, אגוזי לוז ובצל הם לחמים גדולים וכבדים. אין בהם משפרי אפייה וחומרים משמרים כלשהם והם עשויים ממחמצת טבעית. מעבר לעובדה שהם כל כך טעימים, הם מגיעים אליכם הביתה שעות ספורות לאחר שיוצאים מהתנור, במחיר מעולה, פרוסים וארוזים. פריז זה כאן. חברתי, אין לך מה לטוס! (נראה לך???)
יום בניחוחו צרפתי,