בוקר יפיפה,
אי שם בתחילת שנות ה 2000, בזמן השליחות שלנו בפריז, החלטנו לכבוד נר לא זוכרת כמה של חנוכה, לארח את העובדים של דורון להדלקת נרות בדירתנו.
הריחוק מהבית והאמהות, גרמו לי להרגיש שאני מוכנה כבר להכין את הסופגניות של אמא שלי. בלי הגזמה, ותשאלו כל אחד שטעם, אמא שלי מכינה את הסופגניות הכי טעימות בעולם. זו עובדה שפשוט אי אפשר להתווכח איתה. מצפייה מרחוק במהלך השנים גם בתהליך היצירה וגם באימא שלי תוך כדי תהליך היצירה, היה לי ברור מראש שזה הולך להיות אתגר לא קטן. אבל כאמור, עם פריז ברקע הרגשתי שאני יכולה.
ישבתי ליד הפקס במשלחת הרכש שהייתה מקום עבודתי ועם כל הכבוד לפלדות שריון, חיכיתי שסופסוף יצא מהפקס הזה נייר בעל ערך. ברגע שהמדפסת סיימה להדפיס את הפקס, החלו לנבוט בי ניצני ההבנה שזה כנראה לא יקרה. את הפקס שאימא שלי שלחה לי באותו יום אני שומרת. מדובר בפריט אספנים.
אמא שלי, עולה ממש חדשה מאנגליה (כולה מעל 40 שנה בארץ), כתבה את המתכון כמובן בכתב יד באנגלית. מעבר לעובדה שמדובר בפקס ובכתב יד ייחודי, היה לי ברור שאצטרך מילון צמוד כדי להבין את רוב המתכון, כולל המצרכים. המתכון מונה מאות מילים צפופות וביטויים שיותר קרובים לתחום הרגש מאשר לבישול כגון השוואת בצק הסופגנייה לישבנו של תינוק ואיורים שאיירה לכבודי, המתארות את התנועות הנדרשות לטיפול בבצק.
חזרתי הביתה והבטתי שוב במתכון. למעלה היה כתוב Good luck. Happy Chanukah"". ואז הבנתי שאת הסופגניות של אמא שלי, רק אמא שלי יכולה להכין וכנראה שככה זה צריך להישאר.
החל מהיום אצלנו בטופס, סופגניות מתוצרת מקומית של נבות תמרי ממושב עמיקם. מזכירה לכם שוב שאת ההזמנות יש להעביר אלי עד השעה 12 והזמנות גדולות במיוחד מראש. מדובר בסופגניות מבצק שמרים במבחר מילויים, גודלן בינוני, וכמו כל סופגנייה הן מביאות עימן בשורות של פחמימות, סוכר ושמן. חשוב לי להזכיר לכם פה שלסופגניות חנוכה שני ייעודים מרכזיים – לשמח ילדים ולגרום לאורחות ולאורחים להיות שמנים. ועכשיו אחרי שיש לכם את כל האינפורמציה הנדרשת – תבלו.
מצורף טופס ההזמנה להיום 5/12/12.
יום שמח,