בוקר נפלא,
הבוקר אני שמחה ונרגשת להוסיף לטופס שלנו שני אורחים חדשים מתוצרת מקומית – תפוזים וקלמנטינות.
אתם כבר מכירים אותי ויודעים שלא קשה לרגש אותי אבל אין מה לעשות, הקטע הזה של תוצרת מקומית פשוט עושה לי את זה. והיות וגדלתי בפרדס חנה וההורים של חבריי ובני כיתתי היו ה (בהההה הידיעה) פרדסנים של התקופה, עוד בימים שתפוז ארצישראלי היה שם דבר באירופה, המגע הישיר עם פרי הדר מפרדס חנה מרגש אותי כפליים.
פירות ההדר שנקטפים במיוחד עבורנו הבוקר מגיעים מהפרדסים של יאיר דן בפרדס חנה. משפחת דן הגיעה ארצה בשנת 33 והחלה לעסוק בחקלאות בפרדס חנה. יאיר ממשיך את המשק של הוריו ומגדיר עצמו כחקלאי לא גדול. לפירות שלו הוא מתייחס בכבוד רב ואכפתיות ולכן הם כמעט ולא מרוססים. למעשה קלמנטינות המיכל שהוא קוטף לנו ברגעים אלה ממש, לא רוססו כלל ואף לא קיבלו הורמונים.
ולסיום קוריוז – את יאיר הכרתי לראשונה השבוע. בשיחתנו הטלפונית שיתפנו זה את זו בייחוס המשפחתי הפרדס-חנאי שלנו. את הייחוס של יאיר אי אפשר לנצח – דוד שלו היה חנניה. מי שגדל בפרדס חנה של לפני 20-40 שנה חייב היה להכיר את חנניה. חנניה היה אקורדיוניסט לקוי ראייה שהיה רוכב על אופניו ברחבי המושבה והיה אקססורי חובה בכל חג ומסיבה בגן, בבית הספר או בבית. היו לו את השקופיות שלו והוא היה מגיע, תמיד בזמן, מקרין את המילים על הקיר, מנגן וכולם שרו איתו.
יום מקומי, מלא בשיר וזמר שיהיה לנו,