בוקר מקסים,
בארה"ב, דגל המדינה תלוי בכניסה לבית זה בייסיק. זה לא יום אחד זה כל השנה. בצרפת מזהים מוסד לימודי לפי דגל המדינה המתנפנף עליו עפ"י חוק. בתאילנד כשהמלך יוצא מבית החולים ולובש חולצה וורודה כל העם לובש למחרת חולצה וורודה ולפני שמתחיל הסרט בקולנוע כל הצופים קמים לשיר את ההמנון. ואצלנו? אצלנו יש שבוע אחד בשנה שמותר להיות פטריוטים, בלי להתפדח. ללבוש בגדים בכחול לבן, לשיר את ההמנון בטקס של הילדים בבית ספר, לתלות דגל ולהיזכר שכולנו רקמה אנושית אחת.
בעסק הקטן שלנו אנחנו אוהבים את הארץ הזו יום יום ובעיקר את העשייה המבורכת שלה. את הנופים המקומיים שלנו שמצמיחים מתוכם חקלאות משובחת שעדיין מיוצאת בטונות רבות לרחבי העולם ושממציאה את עצמה כמעט כל יום מחדש עם זנים חדשים, טעימים ומשובחים יותר, עם חקלאים מקומיים - כאלה שהם כבר דור שלישי ואפילו רביעי בארץ, וכאלה שפשוט נמשכים לזה ובוחרים בחקלאות בחירה חופשית.
את דלעת הערמונים הכה יפה שיש, הבאתי ישר מהשדה של בועז חדד, דור שני לחקלאות מקומית, מהבודדים שמגדלים באזורינו דלועים, תפוחי אדמה, בטטות ואבטיחים ולמרות שהוא חקלאי ענק שדוהר בשדות בג'יפ שלו, כל היום בטלפון, עושה טובה שהוא עונה לי, ושני ארגזים שאני לוקחת ממנו הם אפילו לא מכה בכנף הטרקטור(ים) שלו, הצלחתי לתפוס אותו לתמונה, אצלו בשדה עם ארגז שהרים לי לאוטו. אין לכם מושג איזה הישג זה.
סלים אורגניים מגיעים מחר. הקדימו להזמין! כמו תמיד הכמות מוגבלתתתתת.
יום שופע בהישגים,