בוקר טוב,
לביצוע הזמנה, באווירה של מקום אחר, לחצו כאן
אימא יהודייה חייבת שיהיו לה חרדות. אם היא חיה בארץ, המדינה מספקת לה אותם כשירות, היא לא צריכה להתאמץ. אבל אם היא חיה רחוק מכאן, בארץ אחרת, היא לפעמים צריכה להיות יצירתית בשביל למצוא אותן.
כשחיינו בפריז למשל, והיינו הולכים לטייל ברחובות העיר עם הקטנים שלנו, לא הייתי מרשה להם לדרוך על פתחי האוורור הגדולים במדרכות, המעלים אדים ורעש של מטרו. היו לי חרדות שיום אחד הם יפתחו והילדים ישאבו פנימה. כשחיינו בתאילנד, הצטרפתי בשמחה לחרדות שפומפמו בבית הספר הבינלאומי - שחייבים לצאת מהבריכה כשיש סופת ברקים, כדי שהילדים לא יתחשמלו ע"י כוח עליון. עוד חרדה מקורית וייחודית לחיי אז, היתה שהעוזרת שחיה איתנו בבית תפתח מחלה ואני, השם ישמור, אצטרך לעשות משהו בבית. חרדה יצירתית במיוחד שפיתחתי לגמרי בעצמי, קשורה לאורח החדש שלנו בטופס היום. היות והשכונה בה התגוררנו היתה ממוקמת סביב אגם ומגוננת בצמחייה טרופית מדהימה, היו בה המון עצי קוקוס נטועים בצידי הדרכים, והיות וקראתי היכן שהוא שאגוזי קוקוס שנופלים על ראשי אנשים, הם אחד מגורמי המוות מספר אחת באזורים טרופיים, באין צבא, מלחמה, עבודה ודאגות באופן כללי, בחרתי בחרדה הזו שתלווה את הילדים שלי כל פעם שהיו יוצאים ברגל או באופניים לסיבוב בשכונה.
חרדות זה לא בעיה לפתח, להרגיע אותן זה כבר סיפור אחר לגמרי. שמחה להציע מזור קטן הבוקר, בדמות קוקוס שמגיע ארצה מהודו הרחוקה. את הקוקוס הזה מייבא אדם מגניב לגמרי בשם יפתח, שגר פה לידינו בקיבוץ ברקאי. למי שלא יודע, קוקוס הוא פרי עם המון הפתעות. יש בו נוזלים שאפשר לשתות, מפיקים ממנו, חלב ושמן והוא מתאים לכמעט כל סוג בישול שתרצו. הקוקוס שלנו קולף מקליפתו הירוקה ומקליפתו החומה השעירה גם כן. נשארה לו רק קליפה חומה דקה שניתן לאכול עם הפרי. הוא מגיע אליכם שלם וכל מה שצריך זה לחתוך ולאכול ולחשוב, לרגע, שאתם בארץ טרופית רחוקה והדאגה היחידה שלכם זה שאולי ייפול לכם קוקוס על הראש.
שלא ייפול עלינו כלום היום,