בוקר משגע,
היום אנחנו עובדים כרגיל. מחר הזמנות עד 11. חמישי סגור. שישי הזמנות עד 11.
הבוקר באתי לדבר בשבחם של שני דברים שלא מקובל לשבח במחוזותינו - חמות וחבושים.
אתם כבר יודעים שאני מתה על חמתי. זה לא בשביל הקטע ולא בגלל שאני נון קונפורמיסטית ואפילו לא בגלל חסכי ילדות. זה באמת בגלל שהיא מקסימה ואני מתה עליה.
למרות שהחלום הפרטי שלה זה "שהילדים יהיו מסודרים" - שיחסכו כסף לנכדים (אצלנו חוסכים מינוסים), שנמשיך לגור במושב (ניסינו, בנינו, מכרנו בהפסד), שהנכדים יגדלו קרוב, שאפשר לקפוץ לבקר (חופשי - 3 שנים בפריז, 3 שנים בתאילנד בגילאים הכי חמודים שלהם) ושתהיה לנו עבודה קבועה ופנסיה (בואו לא נלך לשם...), איכשהו, למרות שלא הצלחתי לסמן פה V באף תיבה, היא גם מתה עלי בחזרה. ולמה אני מספרת את כל זה? כי כל פעם שאני מצליחה לזכות אצלה בעוד כמה נקודות אני בשמיים. והשבוע, הצלחתי להגיע לשם בזכות החבושים המקומיים שלנו.
אז עכשיו בואו נדבר רגע על חבושים, פרי מאוד ביישני ונחבא ובינינו, יש לו סיבות טובות. תכלס, הוא אחד הפירות היותר מכוערים שיש - הצבע שלו לא ברור וגם הצורה, יש לו כתמים, קליפה לא מזמינה ואפשר לאכול אותו רק אחרי טיפול רציני ובישול. אבל מה? חמתי מתה עליו והיא מכינה ממנו מרקחת נהדרת. וכשהבאתי לה כמה מהחבושים המקומיים שלנו בפעם אחרונה שנפגשנו, היא פשוט עפה עליהם ואמרה שמזמן היא לא ראתה כל כך יפים וגדולים ויצאה לה מרקחת מדהימה איתם. אז אם היא עפה עליהם ברור שאני הולכת לטוס ולהתאבד עליהם קמיקזית היום.
החגים האלה נופלים לנו כבר פעם שלישית ברציפות על ימי חמישי - יום המתכון המסורתי שלנו, אז היום אני לא מוותרת ולכבוד החג קבלו את המתכון של חמתי - סבתה יפה בשבילכם, למרקחת חבושים ואולי גם אתם תוכלו לזכות איתו אצל מישהו בכמה נקודות:
המצרכים:
קילו חבושים מקומיים מגבעת עדה
3/4 קילו סוכר
2 לימונים - ממליצה בחום על לימוני המאייר הבנימיניים שלנו- מבחוץ קלמנטינה, מבפנים לימון ליים. אין דברים כאלה
אופן ההכנה:
מקלפים את החבושים בסבלנות. מסלקים ושומרים בצד את הגרעינים. חותכים לקוביות קטנות. את הלימון פורסים. שמים את החבושים והלימונים בסיר ושופכים מעל את הסוכר. אין צורך להוסיף נוזלים הם יגיעו מהפרי ומהלימון. את הגרעינים ששמרתם בצד מניחים בשקית בד קטנה ומוסיפים לסיר. יש בהם גורמי קרישה שבמהלך הבישול יסמיכו את המרקחת. מבשלים כשעתיים בסיר לא מכוסה. כדי לדעת אם זה מוכן, סבתה יפה מוציאה כף מהנוזל לצלחת ורואה אם הוא נשאר יציב או מתפשט. יציב = מוכן.
שתזכו בנקודות היום!